לזכר משפחתי שנספתה בשואה. אני לא זגורי.


בתקופה האחרונה נתקלתי בכמה ביטויים מטרידים ביותר של שימוש במונחים הקשורים בשואה באופן שמצביע, לפחות לתפיסתי, על אי הבנה בוטה לגבי השואה שעברו יהודי אירופה (אשכנזים וספרדים), תפיסה מסולפת של קליטת ניצולי השואה ופליטיה תוך השוואה לא רלוונטית לקליטת יוצאי צפון אפריקה, קנאה בניצולים על הפיצויים שקיבלו ועל תקציבים שניתנים בימים אלה לשרידים האחרונים, ותחושות קיפוח, וכן כעסים שמכוונים באופן גורף כלפי כל האשכנזים, ובפרט אל הקיבוצים, כאילו נעשה עוול מכוון לאותן עדות.

מבלי להיכנס כאן לדיון ההיסטורי, אני כותבת מנקודת מבט אישית לגמרי, אני רוצה להציג את נקודת המבט של משפחתי שלי. הורי והורי בעלי, שכל אחד מהם עבר חוויות קשות באירופה ובארץ, ללא סיוע או תמיכה מאיש.  ואחרי שתקראו את תולדותיהם המאוד מקוצרות, שאלו את עצמכם: איך זה שהאנשים הללו גרדו את עצמם מתחתיות שאול ויצרו עבור ילדיהם בית טוב, חינוך ללימודים ועבודה, וסיכוי לעבודה מכניסה.  עד כמה זה כיף לעשות חגים לבד, כי אין עם מי. מה הנזק הנפשי שנגרם לילדים שגדלים תלושים מהחברה ומהעם, ללא מורשת וללא אמונה, עם הורים שכמעט לא מדברים ולא משתפים. איך יוצר ילד כזה, דור שני לשואה, כישורים חברתיים? הוא לא. ומה קורה לדור השלישי לשואה?

הכנסו לדפי העדות שלי על אבי שאול כוכבי, על משפחתו, משפחת שטרנהיים ולדף העדות לזכר סבי שמואל ישעיה שנהרג בפיצוץ במלון המלך דוד.

דפי עדות נוספים לזכר חמתי וחמי, רות ואוטו קוטיק, ולזכר בני משפחתם, יצורפו בהמשך.

*****************************************************************************

האם הם קבלו פיצויים? 

אבא שלי קיבל סכום כסף לא גדול. אם היה רכוש משפחתי, הוא לא היה די מבוגר כדי לדעת, ומישהו אחר מבני המשפחה כנראה נהנה, אם בכלל. הוא קנה את הזכות לקבל”רנטה” חודשית , סוג של ביטוח סוציאלי  שכל אזרח גרמני מקבל. בגלל שלא רצה את האזרחות, הוא קיבל רנטה מוקטנת. כדי לקבל אותה נאלץ לקנות את הזכויות . כן, להשלים תשלומי חובה לממשלה הגרמנית…  

האם ההורים של בעלי קבלו פיצויים? לא ידוע לי. אוטו קרוב לודאי לא קיבל כלום, שכן הוא לא היה במחנה ריכוז. רות, אם קבלה, לא ידוע לי. אבל על פי אורח חייהם הצנוע, אם היו פיצויים, זה לא היה סכום משמעותי.

ועכשיו שאלת השאלות: האם יש פיצוי כספי לאבדן המשפחה, לחיי חרדה קיומית יומיומית במשך שנים, לאבדן האימון והאמונה? לאבדן היכולת ליצור קשר, לחבק, ולאהוב?

בלשונה של אבישג זגורי: זה כיף “כמו מקלחות בשואה. “

Advertisements

Leave a Reply

Please log in using one of these methods to post your comment:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s