לזכר סבי שמואל מ. ישעיה שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד 1946

בין  כ”ג בתמוז תשע”ג  ל-22-07-2013

ביום  כ”ב  בתמוז,  תש”ו, ה-22 ביולי 1946, פוצץ מלון המלך דוד על ידי האצ”ל. סבא שלי היה אחד מ-91 הרוגים בפיצוץ, שהוא עד היום אירוע שנוי במחלוקת על כל היבטיו.

את הדף הזה, אני רוצה להקדיש לאיש שמעולם לא הכרתי, סבא שלי שמואל ישעיה ז”ל.

shmuelYeshaya

כמה תמונות להמחשה: המלון לפני ואחרי הפיצוץ:  ובהמשך – כמה מילים.

 KingDavidAfter5 KingDavidAfter6 KingDavidBomb5 KingDavidBomb4 KingDavidBefore1 KingDavidBomb2 KingDavidBefore3  KingDavidBefore2

את התמונות האלה ואחרות לקחתי בהשאלה מאתר האינטרנט של ויקיפדיה  ומכאן (תמונות חופשיות  על פי חוק לאחר שמלאו 51 שנה לצילומן).

על הפיצוץ:
תיאורים של פרשנים  היסטוריים ופוליטיים ניתן למצוא במקומות רבים. בשלב הזה אינני רוצה להיכנס לכל אלה.  אמא שלי, היום בת 85 (ילידת 1928) אומרת שהספר של קלארק תרסטון מתאר בצורה מדויקת למדי את המאורעות של אותו יום: בתרגום לעברית (‫ קלרק, תרסטון בדם ואש / ירושלים :   דומינו, 1981 ). ובמקור:

(Clarke, Thurston    By blood & fire :   the attack on the King David Hotel /    New York :   Putnam,   c1981 )

מן הפן האישי וההיבט המשפחתי, כפי שסופר לי על ידי , בתו, היא אמי, תבדל”א:

לסבא שלי קראו שמואל ישעיה. הוא השאיר אחריו אישה, מינה, אז בת 43, ושני ילדים, בת, ורדה, הלא היא אמי, שהיתה אז בת 18. ובן, מיכאל (מייק), שהיה אז כבן 14.

שמואל מ. ישעיה נולד בירושלים בג’ שבט תרנ”ט  14.1.1899 ונהרג בפיצוץ מלון המלון דוד  –  כ”ב תמוז תש”ו 22.7.1946.

חייהם של האלמנה והיתומים התהפכו לבלי הכר. על כך עוד אכתוב בהמשך. סבי, שלא כמו רוב ההרוגים היהודים, לא היה פקיד של הממשלה הבריטית. הוא היה סוחר עצמאי, שבמסגרת חוקי המנדט נדרש לקבל אישורים שניתנו אז במלון המלך דוד. באותו יום הוא  ביקש מאימא שלי, שעבדה בבנק, אם תוכל להמתין לו ולהכניס אותו לאחר שיסיים את עיסוקיו בבית המלון. רצה המקרה, ובדרכו פגש קרובת משפחה שחשה ברע, והוא המתין אתה עד שעלתה לאוטובוס. כך הגיע למלון בדיוק בשעה בה התפוצצו כדי החלב, והשאר היסטוריה.

על פי הידוע לנו הוא הועף אל הקיר, וגולגלתו נמעכה מאחור. המשפחה נותרה חסרת כל, ובעת ההיא לא היה ביטוח לאומי וכיוון שהיה עצמאי, ולא היה חבר הסתדרות, לא זכתה משפחתו לתמיכה מכל מקור שהוא. תוכניותיה של אמי ללמוד באוניברסיטה, לשם כך חסכה במשך כמה שנים מעבודתה, פרחו באספמיה.

שמואל ישעיה היה בנו הבכור של סיניור משה בכר ישעיה. בשנות המשבר הכלכלי של שנת 1929 ואחריה, פשט עסק הבדים של אביו את הרגל. שמואל לקח על עצמו את פשיטת הרגל, כדי למנוע מאביו את הבושה ולכן מהרכוש המשפחתי שנצבר לאחר מכן לא היה דברעל שמו.  לאחר מותו, לא היה איש שיעזור כספית לאלמנה ולילדים, אך היו מי שהתיימרו לעשות כן.
את הכביסה המלוכלכת עוד לא הגיע הזמן להוציא, ואולי לא יגיע, אבל אומר רק זאת: צאצאיו של אותו איש שעשק את גיסתו האלמנה ראו אסונות, והכספים שבהם מעל נידפו ברוח.

מטרתי בבלוג הזה היא לא להיפרע מאלה ומאחרים על מותו של סבי ועל עשיקת משפחתו. זה, כאמור, מתאים להיסטוריונים. אני רוצה לספר פה את המעט שאני יודעת על סבי ועל הפן האישי של האירוע, שבו אדם יצא בבוקר לעסקיו  ונהרג בפיצוץ שנחשב לגדול ביותר שהיה באזור, עוד הרבה לפני הפיגועים של הטרוריסטים הערבים.

ואיך יש לכנות את האירוע של פיצוץ המלך דוד?

על האיש אוסיף מדי פעם סיפור פה, סיפור שם.

ובינתיים:

****  שמואל ישעיה היה חובב חידושים. וכיוון שכך, כל המצאה ופטנט שיכול היה להשיג, מיד הגיע הביתה. למרות שלא היו עשירים ומכונית בודאי  שלא היתה להם, למד נהיגה, והוציא רשיון.

ShmuelYeshayaLicense(1)

—————————————————————————————————————-

03-08-2013

קישור לדף ההנצחה של שמואל ישעיה    באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה.
האם המדינה טוענת שפיצוץ מלון המלך דוד היה פעולת איבה?
ודאי שלא. הם רואים במעשה פעולת לחימה למען שחרור

ShmuelYeshayaID(2)

Travel permit, Shmuel Yeshaya

Travel permit, Shmuel Yeshaya

Travel permit (2)  Shmuel Yeshaya

Travel permit (2) Shmuel Yeshaya

ShmuelYeshayaARPCard(1)

ועצמאות.

אם המדינה היתה יוזמת היום מבצע שבו היו צפויים אזרחים להיהרג, מסיבה זו או אחרת – איך היתה מגדירה את ההרוגים?

אולי משום שהיו גם הרוגים לא יהודים (בריטים וערבים), ואולי בגלל שעד היום הם לא גמרו לריב ביניהם על מה בדיוק קרה, מה בדיוק הוחלט, ומי בדיוק אשם  –  הם פשוט מתעלמים מחללי הפעולה.

ככל שאני מתקדמת במחקר שלי,  אני מוצאת דפים לזכר חללים נוספים:
לאה בכרך ז”ל,

צבי שמשי ז”ל  , ספרלינג עזרא ז”ל  באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל      על פי איתור שם חלל.

באתר לזכר חללי מערכות ישראל יש דף לזכרו של אברמוביץ (אברהמי), אהרן   ממבצעי הפיצוץ במלון המלך דוד. התלבטתי הרבה אם לשים את ההפניה הזו, אבל אלה העובדות בשטח. ייתכן שיום אחד אוריד את ההפניה.

עכשיו, מצאו את ההבדל הקטן: חלק מונצחים באתר אחד, וחלק באתר האחר. למה? לאלוהים פתרונים.
אבל מעניין, שיש  סעיף  (ג) שהתווסף לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) התש”י 1950  ( לפני מספר שנים    ואשר מאפשר לאנשים מסוימים (מאירוע זה ואחרים)  להיות מוכרים יוכרו כחללי מערכות ישראל, בעוד אחרים שנהרגו באותו אירוע ממש, מוגדרים כנפגעי פעולות איבה.  למה יותר כדאי להיות חלל של מערכות ישראל? כי  זה יותר ‘מכובד’ אבל בעיקר – זה מזכה בגמלה כספית.

ועכשיו צאו וראו את הכתבה הבאה:

משרד הביטחון הגדיר את הרוגי אלטלנה ‘נרצחים
בהזמנה לטקס הזיכרון להרוגי אניית הנשק ‘אלטלנה’ הגדיר משרד הביטחון את ההרוגים ‘נרצחים’. ברק: לתקן הטעות
פרסום ראשון: י”ז בסיון תשע”א, 19/06/11 07:38
שמעון כהן

אז הרוגי האירוע שבה צה”ל התעמת עם אנשי האצל ביוני 1948 מוגדרים כ”נרצחים” וכחללי מערכות ישראל.
הרוגי האירוע שבו אנשי אצ”ל (עם או בלי הסכמת ההגנה, לא משנה לצורך העניין) הרגו את סבא שלי, הם נפגעי פעולות איבה. אלא אם כן הצליחו ליפול בסייגים של החוק .

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) התש”י 1950     

1.  בחוק זה –
“שירות צבאי” ו”שירות” פירושו –

 (א)  שירות בצבא-הגנה לישראל;
(ב)  לגבי התקופה מיום י”ז בכסלו התש”ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ”ט בכסלו התש”ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

 (ג)  לגבי התקופה שעד יום י”ז בכסלו התש”ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל;

כלומר:
אם יצא לך להיות חבר במחתרת כלשהי ויש לך את ההוכחות לכך, אז אתה חלל של מערכות ישראל. גם אם לא היית ממשתתפי הפעולה.  ואולי אפילו עבדת, ככה במקרה, בשירות המנד”ט הבריטי.

אבל אם היית ‘סתם’ אדם, למשל סוכן ביטוח  שנקרה למלון המלך דוד,  או אפילו פקידה שעבדה בשירות הוד מלכותה – אתה נפגע של פעולת איבה (מצד מי?).

כן, כן.

One thought on “לזכר סבי שמואל מ. ישעיה שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד 1946

  1. dawn522006 Post author

    WordPress לא אהב שעשיתי לייק לדף שלי. הוא חושב שזו התנשאות.
    WordPress לא מבין שאם אף אדם בעולם לא עשה לייק לדף שלי, ואף אדם לא כתב מילה, אז זה אומר אחד משלושה דברים: או שאף אחד לא מתעניין בנושא בכלל, או שהדף שי לא מופיע בגוגל בשום מקום ריאלי, או שאם מישהו במקרה כן התעניין, מצא וקרא – זה לא מעניין אותו, או שאין לי מה להגיד.
    כך או כך או כך או חלקם – זה עצוב. לפחות לי.

    Reply

Leave a Reply

Please log in using one of these methods to post your comment:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s